רש"י על זבחים ק״ח ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים ק״ח ב:י׳
10 אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵבָרִים; דְּמָר סָבַר: כִּי כְּתִיב ״לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ״ – עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּיב וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶחָסֵר, אַכֹּל בְּהֵמָה כְּתִיב; וּמָר סָבַר: אַכֹּל אֵבֶר וְאֵבֶר כְּתִיב. אֲבָל אֵבֶר אֶחָד – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.
פירוש רש"י על זבחים ק״ח ב:י׳
10 אכל בהמה כתיב - על כל הבהמה הוא חייב ואינו חייב על אבר אחד הלכך כולה חדא העלאה היא:
11 אבל באבר אחד - והקריבו לחצאין לאחר שהקריב שאר האיברים דאילו עליו לבדו אפילו הקריב שלם פטר ליה ר' יוסי או מיירי שפקע מעל האש וחזר והחזירו:
12 דברי הכל העלאה אחת היא - דהא אותו כתיב שלם ולא חסר: